header-icon

בחברות סטארט-אפ, נדמה לעיתים כי הרדיפה אחר גיוס הון היא הליך מתמשך ללא סוף. מרבית החברות זקוקות למספר גיוסים עד ליום בו יהפכו לרווחיות ו/או ימכרו ועל-כן חברות אלה מחפשות אחר המשקיע המתאים ביותר לשלב ההתפתחות בו הן מצויות.

אחת הבעיות בה נתקלים יזמים רבים היא כמה כסף לגייס כדי להגיע ל”מייל-סטון” הבא מחד וכמה כסף לא לגייס כדי לשמור על אחוז גדול יותר מהחברה אצל היזמים בשלב בו החברה עדיין בשלביה הראשוניים ושוויה עדיין נמוך יחסית.

בעיה נוספת נובעת מכך שרוב היזמים בחברות מתחילות אלה אינם מבינים בהשקעות ו/או בגיוס משקיעים ולכן נתונים בפני דילמה קשה ומסובכת מאוד לפני כל גיוס. דילמה זו נובעת מקשיים בהכנת דוחות פיננסים נכונים ובהצגת החומר החשבונאי בפני המשקיעים שבדרך כלל מבינים היטב בדוחות פיננסים וזהו למעשה יתרונם הגדול על היזמים.

בכתבה זו ננסה לסקור כיצד ניתן לדעת מהו “סוג” המשקיע המתאים לכל שלב בחיי חברת הסטארט-אפ שלכם.

למידע נוסף ראו גם: מימון הלוואות בערבות מדינה לעסקים

גיוס F&F (Family & Friends)

“משפחה וחברים” : בימיו הראשונים של כל סטארט-אפ רמת הסיכון גבוהה במיוחד. השקעת סכומים קטנים מצד משפחה וחברים עשויה להוות קרש קפיצה ולצמצם את הסיכון. לרוב, המניעים להשקעת הסביבה הקרובה נובעת מאמונה ביזם וביכולותיו ומרצון חברי לסייע. בזכות השקעה זו ניתן להתחיל לבנות אב טיפוס ראשוני למוצר, להשקיע בתוכנית עסקית ולעיתים אף לפנות זמן לבקשת רישום הפטנט.

לסוג גיוס זה קיימים גם חסרונות. משקיעים אלו בדרך-כלל נעדרי תפיסה מקצועית ושיקוליהם בהמשך עשויים לנבוע ממניעים בלתי ענייניים. בנוסף, הסטטיסטיקה מוכיחה כי כישלון עסקי הוא מתכון בטוח לאיבוד חברים ומשפחה.

משקיעים פרטיים (אנג’לים)

מדובר במשקיעים פרטיים, מהם ניתן לגייס סכומי כסף גבוהים יותר בשלבי ה- SEED. לרוב יהיו אלו אנשי עסקים ובעלי הון, חלקם עשו את הונם בתעשיית ההיי-טק ומודעים היטב לכללי המשחק וחלקם מגיעים מתחומים אחרים. אנג’לים “טריים” בשוק יהססו מאוד לבצע את ההשקעה. ניתן לשכנע אותם ביתר קלות אם מציגים בפניהם מוצר ממשי שברור כיצד יניב הכנסות, ובמילים אחרות – מודל עסקי פשוט ומובן. יתרון בולט בגיוס הון מאנג’לים הוא שתהליך ההשקעה קצר יחסית לזה המתרחש בקבלת מימון מקרן הון סיכון או ממשקיע מוסדי. הטבה זו יכולה לבוא לידי ביטוי גם בשלבים הבאים בהם תידרשו לקבל החלטות מהותיות כמו פיתוח עסקי או מכירה. חסרון ניכר, מנגד, הוא היעדר יכולתם של אנג’לים בלתי מקצועיים לתרום ערכים נוספים מניסיונם לחברה החדשה.

קרנות הון סיכון

הגענו לשחקנים המשמעותיים בתעשיית גיוס הון למיזמים. אותם גופי השקעה מקצועיים המאגדים הון רב שמקורו ממשקיעים פרטיים ומוסדיים ומסוגלים להשקיע בכם מיליוני דולרים. אמנם קרנות הון סיכון נוטות להשקיע פחות בשלב ה-SEED (קיימים חריגים), אלא בשלב בו תוכיחו היתכנות טכנולוגית וכלכלית של המוצר ואולי אף תמכרו אותו. בשוק הישראלי פועלות קרנות הון סיכון רבות, ישראליות וזרות. הן נבדלות זו מזו במספר נושאים כמו: תחום ההתמחות, גובה ההשקעה הממוצעת, שלב החיים של המיזם בו הקרן משקיעה ועוד. יתרונן הגדול הוא ביכולתן הפיננסית לתמוך בחברה בהשקעות ובהשקעות המשך וכן בגישתן המקצועית וביכולתן לתרום ערכים מוספים. חסרונן המרכזי של הקרנות מזווית ראייתו של היזם נעוץ במטרתן: השגת תשואה גבוהה בזמן מוגדר אשר עלולה בהחלט להתנגש עם התוכנית שלכם לפיתוח החברה.

רשות החדשנות “המדען הראשי”

יזמים רבים שוקלים לגייס הון משלים ראשוני ממקורות תמיכה ממשלתית. מיהו המדען הראשי? אותו גוף התומך בחברות עתירות טכנולוגיה. מטרתו היא לפתח את הטכנולוגיה המקומית כאמצעי לעידוד יזמות, מחקר ופיתוח טכנולוגי. לשם כך מציעה לשכת המדען הראשי מגוון מסלולים, שמטרתן לעודד את החברות להתפתח ולהתקדם על פי היעדים שהוצבו להם.

העצה הטובה ביותר שיכול לקבל כל יזם בתחילת דרכו היא לקחת ליווי מקצועי לצורך הגיוס. דבר זה יכול להקל על הגיוס ולפעמים אף להיות גורם חשוב וקריטי. זכרו כי לרוב אין הזדמנות שניה עם משקיע ולכן חשוב לבוא מוכנים.

ברוזנבלט מסייעים לחברות סטארט-אפ בגיוס כספים באמצעות כל אחד מהגורמים המופיעים מעלה.